וּלְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר, צָרִיךְ לְבָאֵר הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב1: “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם”. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִים אָדָם2, נִשְׁמָתָם הִיא לְמָשָׁל כְּאוֹר הַנֵּר, שֶׁמִּתְנַעְנֵעַ תָּמִיד לְמַעְלָה בְּטִבְעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הָאֵשׁ חָפֵץ בַּטֶּבַע לִפָּרֵד מֵהַפְּתִילָה וְלִדָּבֵק בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה, בִּיסוֹד הָאֵשׁ הַכְּלָלִי שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים3. וְאַף שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִכְבֶּה וְלֹא יָאִיר כְּלוּם לְמַטָּה, וְגַם לְמַעְלָה […]
- Categories:
- תניא