הֵיאַךְ יַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת הַתִּפְאֶרֶת

אֵין סָפֵק שֶׁמִּדַּת הַתִּפְאֶרֶת הוּא הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה, אָמְנָם צָרִיךְ זְהִירוּת גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה אָדָם בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁלֹּא יִגְרֹם רָעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה כָּךְ גּוֹרֵם שֶׁמִּדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהִיא הַתּוֹרָה תִּתְגָּאֶה וְתִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה גּוֹרֵם אֶל הַתִּפְאֶרֶת שֶׁתֵּרֵד וְתַשְׁפִּיל עַצְמָהּ לְהַשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת. וַהֲרֵי לְמַטָּה מֵהַתִּפְאֶרֶת אַרְבַּע סְפִירוֹת וְלָהֶן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת:רִאשׁוֹנָההַמִּתְגָּאֶה עַל תַּלְמִידִים גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יִתְגָּאֶה וְיִתְעַלֶּה מֵעַל נֶצַח וָהוֹד שֶׁהֵם לִמֻּדֵי ה’ תַּלְמִידֵי הַתִּפְאֶרֶת, וְהַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמְלַמְּדָהּ בְּאַהֲבָה, גַּם הַתִּפְאֶרֶת יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ אֶל תַּלְמִידָיו וְיַשְׁפִּיעֵם, לְפִיכָךְ יִהְיֶה הָאָדָם נוֹחַ לְתַלְמִידָיו וִילַמְּדֵם כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְהַתִּפְאֶרֶת בִּזְכוּתוֹ יַשְׁפִּיעַ בְּלִמּוּדֵי ה’ כְּפִי בְּחִינָתָם הָרְאוּיָה אֲלֵיהֶם.שֵׁנִיתהַמִּתְגָּאֶה בְּתוֹרָתוֹ עַל הֶעָנִי וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ, כְּהַהוּא עוּבְדָּא דְּאֵלִיָהוּ שֶׁנִּדְמֶה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּעָנִי מְכֹעָר, נִבְזֶה וְנִמְאָס, לְהַכְשִׁילוֹ, שֶׁזָּחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו וְגִנָּה אֶת הֶעָנִי וְהוּא הוֹכִיחַ עַל פָּנָיו מוּמוֹ (תַּעֲנִית כ.), כִּי הַמִּתְגָּאֶה עַל הֶעָנִי גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יִתְגָּאֶה עַל הַיְסוֹד וְלֹא יַשְׁפִּיעַ בּוֹ, וְאִם תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ שֶׁל חָכָם מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו עִם הֶעָנִי אָז הַתִּפְאֶרֶת יַשְׁפִּיעַ בַּיְסוֹד. לְפִיכָךְ יֵחָשֵׁב הֶעָנִי מְאֹד אֵצֶל הֶחָכָם וִיקָרְבֵהוּ, וְכָךְ יֵחָשֵׁב לְמַעְלָה הַיְסוֹד אֵצֶל הַתִּפְאֶרֶת וְיִתְקַשֵּׁר בּוֹ.שְׁלִישִׁיתהַמִּתְגָּאֶה בְּתוֹרָתוֹ עַל עַמָּא דְאַרְעָא שֶׁהוּא כְּלַל עַם ה’, גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יִתְגָּאֶה מֵעַל הַמַּלְכוּת וְלֹא יַשְׁפִּיעַ בָּהּ אֶלָּא יִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת וְכָל עַם הַיִּשּׁוּב חֲשׁוּבִים לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהֵם לְמַטָּה בְּסוֹד הָאָרֶץ וְחַס וְשָׁלוֹם אִם קוֹרֵא אֹתָם חֲמוֹרִים מוֹרִידָם אֶל הַקְּלִפּוֹת לְכָךְ לֹא יִזְכֶּה לְבֵן שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אוֹר תּוֹרָה כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (נְדָרִים פא.). אֵלֶּה יִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּנַחַת עַל פִּי דַרְכָּם, כְּעֵין הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת וּמַנְהִיגָה כְּפִי עֲנִיּוּת דַּעְתָּהּ, כִּי דַּעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה (שַׁבָּת לג:) וּבִכְלַל זֶה שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה עַל כָּל חֲלוּשֵׁי הַדַּעַת שֶׁהֵם בִּכְלַל עֲפַר הָאָרֶץ. וּמִפְּנֵי זֶה הַקַּדְמוֹנִים לֹא הָיוּ מִתְגָּאִים בַּתּוֹרָה כְּעוּבְדָּא דְּרַב הַמְנוּנָא בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף ז.) וּכְעוּבְדָּא דְּרַבִּי חַגַּאי (זֹהַר חֵלֶק א’ דַּף קנח.) וּבַתִּקּוּנִים (סוֹף תִּקּוּן כ”ו, דַּף ע”ב, ב) הַהוּא סָבָא דְּבָעוּ לְנַשְּׁקָא לֵיהּ פָּרַח, שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לְהִתְגָּאוֹת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

עוֹד יִהְיֶה רָגִיל בִּהְיוֹתוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְכַוֵּן אֶל תִּקּוּנֵי שְׁכִינָה לְתַקְּנָהּ וּלְקַשְּׁטָהּ אֶל הַתִּפְאֶרֶת דְּהַיְנוּ הֲלָכָה אֶל הָאֱמֶת, וְזֶהוּ מַחְלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם דְּהַיְנוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה לָבֹא אֶל הַתִּפְאֶרֶת – שָׁמַיִם, לְהַסְכִּים הֲלָכָה עִמּוֹ. וְכָל מַחְלֹקֶת שֶׁיֵּצֵא מִן הַשּׁוּרָה הַזֹּאת יִבָּדֵל מִמֶּנּוּ כִּי לֹא יִרְצֶה הַתִּפְאֶרֶת לְהִתְאַחֵז בַּחוּץ אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אִם הוּא לְקַנְטֵר סוֹפָהּ גֵּיהִנֹּם חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין לְךָ מַחְלֹקֶת שֶׁלֹּא יִפְגֹּם הַתִּפְאֶרֶת אֶלָּא מַחְלֹקֶת הַתּוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁכָּל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם וְאַהֲבָה בְּסוֹפָהּ.

וְהָאוֹכֵל הֲנָאוֹת מִדִּבְרֵי תוֹרָה פּוֹגֵם בַּמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא קֹדֶשׁ וּמוֹצִיאָהּ אֶל דִּבְרֵי חוֹל, וְכַאֲשֶׁר יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לַהֲנָאַת גָּבוֹהַּ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. וְעִקָּר הַכֹּל הוּא לְצָרֵף דַּעְתּוֹ בְּמִבְחַן הַמַּחְשָׁבָה וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ מַשָּׂא וּמַתָּן אִם יִמָּצֵא שֵׁמֶץ עֶרְוַת דָּבָר יַחֲזֹר בּוֹ, וּלְעוֹלָם יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם הַתִּפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת:

ה’דברי חיים’ מצאנז זי”ע, הבטיח שמי שלומד בספר “תומר דבורה”, לא יפגע מהמחלה הנוראה. ישנה גם מסורת מפי השל”ה הקדוש, כי מי שילמד מאותו הספר פעם בשבוע או בחודש מובטח לו שהוא בן העולם הבא.