הפרשה המסיימת את ספר בראשית. בשבוע הבא מתחילים את ספר שמות.

הפרשה מתמקדת כולה בימיו האחרונים של יעקב.

יעקב משביע את יוסף שיביא אותו לקבורה בארץ ישראל:

{כט} וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:

יעקב מברך את בניו של יוסף בברכה שהפכה לבירכת הבנים עד ימינו:

{כ} וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה:

הסבר לברכה –
יעקב אומר שכל עם ישראל יברכו את בניהם בברכה הזאת:

בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל

שיהיו ילדיהם כמו אפרים ומנשה:

יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה

את יהודה הוא מברך שממנו ייצאו בעתיד מנהיגי עם ישראל:

{ח} יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: {ט} גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: {י} לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים: {יא} אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ: {יב} חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב:

גור אריה = דוד המלך
לא יסור שבט מיהודה = מנהיגי העם בגלות
ומחוקק מבין רגליו = נשיאי הארץ
עד כי יבוא שילה = עד שיבוא המשיח

שבת שלום 💐🍷