א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
ב אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ    אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים
הִֽ֝שְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל    אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
ג אֱֽלֹהִ֗ים    מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם
לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל    דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
ד כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶֽ֫אֱלָ֥חוּ    אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
ה הֲלֹ֥א יָֽדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן    אֹֽכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ו שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮    לֹא־הָ֪יָה֫ פָ֥חַד
כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ    הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮    יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ    יָגֵ֥ל יַֽ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃