כשאני ישנתי ברחוב. תקופה [זה לא היה ממסכנות…תופתע…זה היה ניסוי חברתי…רציתי לראות למי אכפת] שכבתי כך תקופה בלי בית [וזה לא היה ניסוי באמת לא היה לי ועדיין אין לי בית] ויום אחד אחד מהעשיוים שחשבתי שהם רק שואה. מצא אותי כבר במצב של גסיסה. [מחובתי לציין לטובה מלא דתיים שרצוף לאסוף אותי אבל דחיתי אותם בנימוס-רציתי לראות חילוני עם לב] ואסף אותי וארח אותי עד שעמדתי על רגליי מאז הכרתי אנשים שלא ידעתי שקיימים. מסתבר שהם לא רק שואה. אני לא יכול להתחתן אתם כי בבית המקדש אני אהיה כהן [ואולי כהן גדול] אבל אני קצת מקשיב להם. מתברר שיש אנשים בעולם שאנחנו לא מכירים.